ד"ר ויקטור צ'רנוב - מחקר בנושא ריסוס של זורמים לא ניוטונים.

במסגרת ההשתלמות לתואר מסטר ביצעתי מחקר ניסוי בריסוס של ג'לים. המחקר התבסס על תוצאה תיאורתית שהתקבלה קודם לכן, שבה הכנסה של הפרעות לנוזל המרוסס מקטינה את קוטר הטיפות ומעלה את זווית הפיזור של התרסיס. במחקר השתמשתי בתרסיס מסוג Airblast שבו התנגשו שני סילוני חנקן בסילון המרוסס (ההתנגשות הייתה באותה נקודה). הנוזל המרוסס היה מים, וג'ל קבופול על בסיס מים.

במסגרת המחקר נוסו כמה מערכות של יצירת הפרעות, והמערכת שבסף נבחרה הייתה מייצר הפרעות מכני. המערכת הייתה חוסמת בצורה סימטרית חלק מחריר היציאה של הנוזל המרוסס לפרק זמן קצר, ובכך מיצרת הפרעה. תדר ההפרעות היה בין 200 ל-1000 הרץ. כמו כן, נוסתה מערכת הפרעות מחט לתדרים גבוהים יותר, אך שם לא התקבלו תוצאות.

תוצאות המחקר הראו שתי תואצות עיקריות מעניינות. התוצאה הראשונה הייתה שהפרעות אכן גורמות לתרסיס עדין יותר (בממוצע). קוטר SMD הראה ירידה עם עליה בתדר ההפרעות. התוצאה השניה הייתה השפעה על אופי התרסיס. התרסיס ברוב המקרים היה דו-מודלי, כלומר רוב הטיפות התרכזו סביב שני ערכים, אחד בגודל בין 10 ל-20 מיקרון, והשני בגודל של כמה מאות מיקרונים. עליה בקצב ההפרעות הגדילה את המשקל של המוד של הטיפות הקטנות והקטינה את המוד של הטיפות הגדולות. הדבר היה ברור גם כשלא הייתה ירידה ברורה ב-SMD. המחקר פורסם בכתב-עט Atomization and Sprays.