על התחממות גלובלית ורטוריקה מדעית

לאחרונה יצא לי לנהל כמה דיונים בנושא של שינוי אקלים. בדיונים אלה מה שנאמר על ידי נתפס לפעמים בצורה שונה ממה שניסיתי להעביר, לכן החלטתי לכתוב את הרשומה הזאת.

על מנת להבין את העמדה שלי, חשוב להבין כיצד אמורה לפעול רטוריקה מדעית, וכיצד היא שונה מרטוריקה רגילה. ברטוריקה רגילה הרבה פעמים המצב הוא בינארי, עם "לא" כמצב ברירת מחדל. קנקן התה של ראסל, למשל, מספק דוגמא מצויינת לגישה זו. מבחינתנו אין שום קנקן תה שמסתובב לו אי שם בחלל החציון, וזה ככה כל עוד לא הוכיחו לנו בצורה חד משמעית שיש.

מדע עובד קצת אחרת. במדע, ישנם שלושה מצבים. מצב אחד הוא "לא". אלה הם דברים שאנחנו או יודעים שהם לא נכונים, או שאין לנו שום יסוד להניח שהם יכולים להיות קיימים. הדוגמא למצב הראשון הוא תשובה לשאלה "האם שמן מתמוסס במים?". הדוגמא למצב השני הוא "האם קיימים חיים על הירח?". שני המצבים קצת שונים אחד מהשני - אנחנו קצת פחות בטוחים בקשר לאחרון, כלומר יכול להיות שנתקל מתישהו בחיים על הירח, אבל אנחנו דיי בטוחים שלא.

המצב השני הוא "כן". אלה דברים שאנחנו יודעים בוודאות שהם נכונים. "האם גז זורם מלחץ גבוה ללחץ נמוך?", "האם כדור הארץ סובב סביב השמש?", ועוד שאלות רבות זה שאלות שאנחנו יכולים להגיד עליהם "כן". מה שמשותף גם לשאלות שהתשובה אליהן היא "כן" ולשאלות שהתשובה אליהן היא "לא" הוא שבדרך כלל אנחנו יודעים בצורה מאוד טובה מה המנגנונים שעובדים או לא עובדים בכל המקרים האלה, לכן אנחנו יכולים לענות בצורה פשוטה על השאלות שנשאלו.

אך רוב השאלות שהמדע עוסק בהם הן לא כאלה. לרוב השאלות האלה התשובה היא "אנחנו לא יודעים". הרבה פעמים יש לנו סיבה להניח שמשהו קורה או קרה, אבל מעבר לזה לא ידוע לנו הרבה, ואנחנו מנסים לשנות את המצב ולגלות כמה שיותר על המצב. זה לא תמיד קל, לא תמיד מובן איך חוקרים את זה, אבל זה מהותו של המדע.

שינוי אקלים, כמו הרבה דברים אחרים, הוא מהזן האחרון, של דברים שאנחנו לא יודעים. התשובה ל"האם יש התחממות גלובלית?" היא "אנחנו חושבים שכן, אבל אנחנו לא יודעים". יש סיבה טובה מאוד לבדוק את השאלה הזאת - המדע מאחורי התהליך הבסיסי, אפקט החממה, הוא מדע מבוסס וקיים (לולא היה אפקט החממה, כדור הארץ היה הרבה יותר קר). על כן, הגיוני להניח שאם תגדל כמות גזי החממה באטמוספרה, ישתנה מאזן האנרגיה על כדור הארץ, וכתוצאה מכך תשתנה הטמפרטורה.

העניין הוא שבכדי להבין בכמה הטמפרטורה תשתנה, ואיזו השפעה תהייה לזה על האקלים, יש צורך בלהבין את ההתנהגות המערכת הזאת שקוראים לה כדור הארץ לפרטי פרטים. זה משהו שעדיין חסר לנו - אנחנו יודעים הרבה, אבל לא מספיק. זה לא מצב ייחודי - בהמון תחומים אנחנו יודעים הרבה אבל לא מספיק. במהלך שנותיי בעבודת מחקר, אני אישית עבדתי בשלושה תחומים כאלה; כמובן שיש הרבה יותר. מה ששונה במחקר בתחום האקלים ממחקר בתחומים אחרים זה הרקטוריקה של המדענים.

נקח לדוגמא את נושא הסימולציות שאמורות לחזות תנאי אקלים בעתיד. אני לוקח את נושא הסימולציות בגלל שאמנם אני לא מבין הרבה באקלים, אני כן מבין הרבה בסימולציות. הנה משהו שחשוב שתדעו - אנחנו לא מאוד טובים בזה. לפחות לא במערכות מסובכות. מערכות מסובכות דורשות מודלים מתוחכמים שהרבה פעמים אין לנו. אין לנו אותם גם כי הרבה פעמים אין לנו את הידע הפיזיקלי בשביל לבנות מודלים כאלה, ולפעמים כי אנחנו פשוט לא מודעים לאפקטים מסויימים שקיימים וצריך לקחת אותם בחשבון. נכון להיום יש לנו הצלחה מאוד מוגבלת בסימולציה של דברים בסיסיים כמו שריפה וזרימה בתצורות פשוטות (תנסו למצוא סימולציה של נר בוער, ותראו עד כמה זה מסובך). אקלים זה אחד הדברים היותר מסובכים והמאתגרים לסימולציה - כמות הגורמים שיש לקחת בחשבון, האינטרקציה שלהם אחד עם השני, האינטרקציה של האטמוספרה עם פני כדור הארץ המאוד לא הומוגני, התנאים שמשתנים כל הזמן והרשת המאוד צפופה שיש לקחת (אי אפשר לפתור רק חלק מכדור הארץ) עושים את הסימולציה של האקלים למשהו שהוא מאוד קשה. בהתחשב בעובדה שדרושה תוצאה בדיוק מאוד גבוה (למשל, נדרשת טמפרטורה בדיוק של עשירית המעלה) מדובר כאן בסימולציות שאי אפשר לסמוך עליהן לניבוי מדוייק כלשהו. מקסימום שאנחנו יכולים לקבל - מגמה כללית.

זה בפני עצמו לא בעייתי. ככה המדע מתקדם, והרבה פעמים גם מסימולציות לא מדוייקות ניתן להסיק דברים. הבעיה היא הרטוריקה, שככל הנראה נובעת מהפוליטיזציה של התחום. ישנה אמרה שבמחקר ניסויי כולם מאמינים לתוצאות חוץ מהחוקר, במחקר תיאורתי אף אחד לא מאמין לתוצאות חוץ מהחוקר ובמחקר נומרי (סימולציות) אף אחד לא מאמין. האימרה הזאת לא מפסיקה להיות נכונה כשתחום הסימולציה הוא האקלים, אך נראה שחלק מהעוסקים באקלים שכחו אותה. יש לא מעט מדעני אקלים שנוקטים עמדה חד משמעית ונותנים תחזיות מאוד ספציפיות. זה משהו שאתם כמעט ולא תראו בתחומים אחרים - בדרך כלל התוצאות מלוות בהרבה הסתייגויות (ובצדק) והחוקרים נוטים אמנם להיות אופטימים בקשר לאיכות התוצאות, אך זוכרים שיש עוד דרך ארוכה לפניהם.

התנהגות חריגה כזו בנושא אקלים בעיקר גורמת לנזק. הנזק הראשון והברור ביותר הוא פגיעה באמינות. למשל, ב-2007 קבוצת חוקרים מ-Naval Postgraduate School טענה שעד 2013 לא יהיה קרח בקיץ באזור הארקטי. זה, כמובן, לא קרה. כל תחזית שלא מתממשת פוגעת באמינות של המדע וגורמת לפקפוק גם בנתונים כן נכונים. הנזק השני, והחמור יותר בעיני, הוא שמקרים כאלה נותנים תחמושת לקבוצות אינטרסים שמעוניינות להפסיק את המחקר והפיתוח בתחום.

הנזק השני הוא חמור בעיני מכמה סיבות. קודם כל, בדיוק כיוון ששאלת שינוי האקלים היא בגדר "לא יודע", ישנה חשיבות עליונה להמשך מחקר בתחום. להבין איך עובד האקלים זה חשוב מהמון סיבות, החל מהבנה של מה צפוי לנו בעתיד, ועד לפיתוח שיטות לשינוי סביבת כוכבי לכת להתאמה שלהם לחיים של בני אדם בעתיד הרחוק. שנית, חשוב לנו להבין איך אנחנו מקררים את כדור הארץ גם אם התחממות גלובלית לא קיימת. הסיבה לזה פשוטה - לקרר הרבה יותר קשה מלחמם, ואם נדע איך מקררים את כדור הארץ, נוכל גם לחמם אותו במקרה הצורך.

הסיבה השלישית היא שמחקר לפיתוח שיטות של עצירת התחממות כדור הארץ יש המון תועלת בכל מקרה. נניח לרגע שיתברר שאין התחממות, שזאת טעות מדידה ו/או קנוניה של המדענים. אז מה, השקעה במציאת מקורות אנרגיה אלטרנטיבית היא מזיקה? בניה של מכשירי חשמל וכלי תחבורה יעילים יותר היא מזיקה? בוודאי שלא. אני בספק שיש פיתוח כלשהו שנועד לעצור את התחממות של כדור הארץ שהוא מזיק. למעשה, אני בטוח שהם עוזרים והופכים את הסביבה שלנו לטובה ובריאה יותר גם ללא קשר להתחממות של כדור הארץ. זה win-win situation. כמובן שפרוייקטים כאלה יכולים להתקיים גם ללא המטריה של שינוי אקלים, אבל הרבה יותר קל לגייס משאבים ותמיכה ציבורית במטרה ברורה וגדולה.

שינוי אקלים הוא סכנה אמיתית - אם לא עכשיו, אז בעתיד, ויש להתכונן אליה. אבל בשביל להתכונן אליה מדענים צריכים להיות מדענים, ופוליטיקאים צריכים להיות פוליטיקאים, ואין צורך לערבב בינהם ובין צורות העבודה שלהם.

5 thoughts on “על התחממות גלובלית ורטוריקה מדעית

  1. אני מסכים עם רוב הדברים שאמרת, למעט הנזק במקרה שבו התחממות כדור הארץ תתברר כטעות. ברור שעקרונית יש לנו צורך במקורות אנרגיה לא מזהמים וגם במכשירי חשמל וכלי תחבורה יעילים. השאלה היא סדר העדיפויות, כי אנחנו גם רוצים תרופה לסרטן, על מוליך בטמפרטורת החדר, חינוך טוב יותר, שוטר בכל פינה ומושבה על המאדים. ברגע שאתה משקיע סכום כסף בתחום אחד אתה בהכרח לא משקיע בתחום אחר שאולי נדרש יותר

    • זה נכון אם היום ההשקעה במחקר נזקי התחממות באה על חשבון כל הדברים האלה, ואני איכשהו בספק שזה המצב.

      • למה יש לך ספק? בכל מדינה יש גופי מימון ציבוריים שמיועדים למחקר מדעי. יש להם תקציב שהמדינה נתנה והתקציב הזה מחולק בהתאם לסדר עדיפויות. אז בכסף הזה אפשר היה לחקור משהו אחר או לעשות משהו אחר שאינו מחקר.

        • קח לדוגמא את ההשקעה בפרויקט אפולו ששיאו היה בנחיתת אדם על הירח. צעד גדול לאנושות, אכן. אך כדי להגיע לשם היה צריך להתגבר על מכשולים רבים ולפתור בעיות רבות. הרעיונות, הפתרונות, ההמצאות שיצאו מפרויקט אפולו כנראה סייעו יותר במיזמים אחרים מאשר המיזם המקורי ולו רק בגלל שמיזמים כה רבים מצאו בהם תועלת.